פסק-דין בתיק ת"א 31474-03-10

1.         בפני תביעה כספית ע"ס 100,000 ש"ח בגין מעשיי, או מחדלי, הנתבע - משרד הבינוי והשיכון, אשר לא הסכים ליתן לתובעים תעודת זכאות כחסרי דיור לצורך רכישת דירה או קבלת משכנתא.

לטענת התובעים, בעקבות כריתת הסכם מכר לרכישת דירה בגוש חלב, פנו בתאריך 22/4/03 אל בנק טפחות בירושלים לצורך קבלת תעודת זכאות והמציאו את כל המסמכים הנדרשים. בהמשך ולבקשת הנתבע, המציאו אישור כי לא קיים היתר בניה על שם התובעים, אולם למרות זאת, לא קיבלו עד היום תשובה רשמית ועניינית ורק בעקבות פנייתם לבנק ב-10/03 הופתעו לשמוע, כי בקשתם נדחתה מהטעם כי בבעלותם דירה. התובעים הכחישו כי בבעלותם דירה וטענו כי התובעת ויתרה על זכותה  בירושת אביה וזאת למרות שחלקה בירושה ממילא היה מזערי.

התובעים טענו, כי עפ"י חוק הירושה מעת שהתובעת הסתלקה מהירושה, הרי כאילו לא הייתה יורשת מלכתחילה ולכן מעולם לא רכשה זכות בדירת אביה.

לטענת התובעים, כתוצאה ממעשי הנתבע, הפסידו מענקים שהיו בתוקף בעת שהגישו בקשתם בסכום של 96,000 ש"ח.

התובעים טענו, כי הנתבע הפר חוקים שנועדו לטובתם ומנע מהם, שלא כדין, את קבלת תעודת הזכאות ולפיכך, הינו חייב בנזקיהם בגין הפסדי המענקים כאמור ובסכום נוסף בגין עוגמת נפש והוצאות.

2.         הנתבע טען, כי יש לדחות את התביעה בשל השיהוי בהגשתה מאז 10/03, אז קיבלו התובעים, לטענתו, הודעה על דחיית בקשתם לקבלת תעודת הזכאות.

כן נטען, כי בקשת התובעים לקבלת תעודה נדחתה שכן עפ"י הנוהל לזכאות לסיוע לחסרי דירה (להלן: "הנוהל"), מי שיש לו זכות בדירה בפועל, לא עונה על תנאי הסף לקבלת סיוע בדיור ותעודת זכאות. לטענת הנתבע, מבדיקה שערך חוקר מטעמו עלה כי: אביה של התובעת נפטר, כי קיימות שתי דירות המשמשות בפועל למגורי אם ואח התובעת, כי התובעים מתגוררים בדירה בת 5 חדרים וכי בפועל אין צו ירושה או צוואה. לפיכך לכאורה, התובעת הינה בעלת חלק בדירה.

לטענת הנתבע, לאור ממצאים אלו נדרשו התובעים להמציא מסמכים נוספים אשר יצביעו על כך שהינם חסרי דירה. אולם, התובעים המציאו רק אישור מוועדת תכנון ובניה לפיו לדירה אין היתר בניה. הנתבע טען כי לא היה באישור זה כדי להעיד על העדר זכות בדירה. רק בעקבות פניית הנתבע אל הבנק בחודש 12/03 כי יבקש מהתובעים מסמכים המוכיחים את בעלות האם והאח בשתי הדירות, הומצא צו ירושה וחוזה חכירה מהם עלה כי התובעת הסתלקה מעיזבון אביה.

הנתבע טען, כי גם לאחר המצאת צו הירושה לא נמצאו התובעים בגדר זכאים ומאחר שעפ"י הממצאים לא נמצאו התובעים מחוסרי דיור, נדחתה בקשתם.

הנתבע הוסיף כי כשהתקבלו ממצאי הבדיקה השנייה, כבר פג תוקף ההרשמה הראשונה להכרה בזכאים והחלה הרשמה שנייה. הנתבע הבהיר, כי בתגובה לחידוש הבקשה ב-9/04 הודיע לתובעים כי לא ניתן יהיה לטפל בבקשה כל עוד לא ימציאו מסמכים המעידים כי הינם חסרי דיור בפועל. אולם, התובעים לא המציאו כל מסמכים חדשים.

הנתבע פרט את התכתובת שהתנהלה בינו לבין התובעים והדגיש, כי התובעים לא ערערו לוועדת האכלוס העליונה במשרד, כמתחייב מהנוהל.

בעקבות תביעה שהגישו התובעים לביה"מ המחוזי ואשר בסופו של דבר נמחקה, הציע הנתבע לתובעים להביא את עניינם בפני וועדת אכלוס עליונה - חריגים, אולם זאת בכפוף להמצאת שומה ע"י התובעים מטעם שמאי ממשלתי לצורך בדיקת חלקה היחסי של התובעת בירושה. הנתבע טען כי הצעתו זו לא מומשה ע"י התובעים.

הנתבע הדגיש כי מיום 15/4/03, נכנסה לתוקפה החלטת ממשלה 138 אשר ביטלה מתן מענקים לכלל הזכאים בתכנית הסיוע של הנתבע והמענקים הומרו, בתוספת 50% מערכם, לאשראי. לפיכך, נטען כי גם למי שנמצא זכאי בסיוע כחסר דיור, לא ניתנו עוד מענקים.

עוד טען הנתבע, כי הסתלקות מירושה אינה מאיינת את חלקו של היורש בירושה ולפיכך, לא הפכה את התובעת לחסרת דיור מבחינת נהלי הסיוע אצל הנתבע.

לטענת הנתבע, למרות הסתלקות התובעת מירושת אביה, עדיין  נחשבה כמי שיש לה חלק בדירה שכן למרות המשמעות של הסתלקות מירושה עפ"י חוק הירושה, הרי שלצורך נהלי המשרד, אין משמעות לשאלה האם קיימת ירושה או לאו. לטענת הנתבע, מי שוויתר מרצונו על דירה, או חלק ממנה, לא יכול לבוא למדינה בדרישה לקבלת סיוע.

3.         מטעם התובעים, העידה התובעת. מטעם הנתבע העידה גב' דינה גרין - מנהלת תחום אכלוס במחוז גליל להלן: "גב' גרין").

דיון

4.         לאחר שעיינתי במסמכים שבפני, התרשמתי מהעדויות ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

כבר בראשית הדברים אציין, כי כל ניסיונותיי להביא את הצדדים להסדר באופן שהתובעים יקבלו כיום תעודת זכות, לא צלחו, שכן התובעים עמדו על זכותם לקבלת פיצוי כספי בגובה המענק אותו הפסידו לטענתם. צר לי כי לא הושג הסדר שכן אף שהגעתי למסקנה כי אין לקבל את טענת הנתבע כי מי שהסתלק מירושה, לא יהיה זכאי להיות מוכר כחסר דיור, לא מצאתי כי ניתן לקבל את התביעה.